"כשהחיים יתחילו" / חנה גולדברג

נסיעת אוטובוס ארוכה מפוקרה לקטמנדו.
איתי: "ויקי, יש לך במקרה ספר להחליף?"
ויקי: "כן, סיימתי עכשיו ספר חמוד ממש, 'כשהחיים יתחילו'. אבל הוא קצת ספר בנות, אני לא בטוחה שתאהב."
איתי: "את יודעת מה, יש לי זמן עכשיו, אקרא את העמודים הראשונים. אם זה יהיה נחמד, נחליף."

…

כמיהה תעתוע מגלה שבעלה נעלם. משם מתחיל סיפורה, או יותר נכון, מסע-החיפוש-העצמי-שלה: די נטול עלילה, אבל כתוב בשפה מקסימה, מלא בהגיגיה של הגיבורה על החיים, ומצחיק למדי. מאוד קליל, מאוד ניינטיז, הרבה ציניות, הרבה אירוניה. חנה גולדברג יודעת לספר סיפור, אבל לדעתי, עושה את זה קצת בניוטרל. אבל אולי ככה זה עם מסעות לחיפוש עצמי – אולי בסוף אתה באמת מגיע שוב לנקודת ההתחלה.

…

עדיין באותה נסיעת אוטובוס ארוכה, כמה שעות אחרי.
איתי: "תודה, סיימתי. מצטער לבאס לך את ההחלפה."
ויקי: "זהו? כבר סיימת? נהנית?"
איתי: "כן, היה חמוד. אפילו מצחיק. אבל יש לי רק שאלה אחת – למה זה כמעט תמיד סובב אצלכן סביב איזה בחור?!?"

…