"בלתי נראה" / פול אוסטר

משבר הקריאה סרב לחלוף (סיפורים קצרים של אתגר קרת נחשבים רק במעט), והייתי צריך לחזור לטריטוריות מוכרות ואהובות כדי לצאת ממנו. אין כמו ספר חדש של פול אוסטר למטרה הזו. אני מאוד אוהב את פול אוסטר. מצד אחד, הוא כותב רומנים שמרתקים אותי, כאלו שמסקרנים אותי לדעת מה יקרה בהמשך, אבל עם אווירה כל כך שואבת ונכונה שבגללה אני לא באמת רוצה שהספר ייגמר. ומצד שני, הוא באמת גורם לי לחשוב.

את "בלתי נראה" קראתי בטיול של כמה ימים אינטנסיביים לירדן. ובכן, הוא עשה את העבודה, וגרם לי לחזור לקרוא. אבל בניגוד להרגלו של אוסטר, הספר השאיר אותי כמעט עם כלום לאחר שסיימתי אותו. הסיפור נהדר, מושחז וסוחף, עם עלילה זורמת על סטודנט אמריקאי והרפתקאותיו עם זוג צרפתי מוזר בפריז בשנות ה-60. ולמרות שיכולתי בקלות להתחבר עם הגיבור, איכשהו, הוא לא התחבר אליי. וגם זה בסדר. לא יכול להיות שכל רומן יכנס לי לנשמה. לפעמים רומן יכול להיות סתם סיפור טוב.

…