לכאורה מדובר בספר על אושר, שזה כבר נשמע דביק וניו-אייג'י (כאשר שם הספר הגרוע לא עוזר לרושם הראשוני). בפועל, "הגיאוגרפיה" הוא ספר טיולים מצויין, כזה שמצד אחד עושה חשק לטייל, ומצד שני מצליח לתפוס בכמה עמודים אופי של מדינה, ובעיקר הרבה פרטים קטנים, שאנחנו יודעים שהם שם, אבל לא מתייחסים אליהם עד שמישהו אומר, הנה, תראה. והוא עושה את כל זה כשהוא מצליח להצחיק אותי לא מעט, וזאת משימה לא פשוטה.
"אני מוקף מסביב בצחוק הרועם של השפה ההולנדית. היא נשמעת מוכרת במעומעם, אף כי לא עולה בדעתי למה. ואז זה מכה בי. הולנדית נשמעת כמו אנגלית המדוברת במהופך. אני יודע את זה כי שמעתי הרבה אנגלית מהופכת. …אני תוהה אילו הקלטתי מישהו דובר הולנדית והרצתי את זה לאחור, האם זה היה נשמע כמו אנגלית רגילה?"
…
וכן, זה גם ספר על אושר. זאת התמה המרכזית, והספר רצוף בהרבה תובנות על אושר, ובהרבה מחקרים מצוטטים. לעתים קרובות זה מרגיש מאולץ מאוד, ואני מחכה שהוא יחזור לעסוק בטיולים ובמדינות אחרות, וזה גם לא מסוג התובנות שישנו למישהו את החיים, אני מניח. אבל הוא כן גורם לחשוב, ועושה זאת בצורה מהנה לגמרי. אני לגמרי בעד.
…
עזוב אותך מיוגה 