אני לא זוכר בעקבות איזו המצלה הגעתי לספר הזה, אבל למרות שהציפיות שלי לא היו בשמים (זה לא הסגנון שאני בדרך כלל קורא), עדיין התאכזבתי. כשאני קורא ספר מתח, אני מצפה למצוא בו, מעבר לעלילה מותחת (כמובן), גם דמויות מוצלחות ועגולות, אווירה מעניינת, ובמקרה הממש טוב גם איזו מחשבה שמתעוררת בעקבותיו. כתבתי פה לא מזמן על "תיק נעדר" הנפלא שענה לפחות על כל הקריטריונים האלו – כמה חבל ש"באשמת רצח" לא הצליח לספק אפילו אחד. בקצרה, אמריקאי ניצול שואה נעצר על אדמת גרמניה באשמת רצח של קצין נאצי, בלי שהוא יודע איך הוא הגיע לברלין בכלל. מרגלים, משפט בינלאומי, פוליטיקה, ושאר השטיקים המוכרים. העלילה אמנם מותחת ומחזיקה את הקריאה בספר, שכתוב בצורה בהחלט טובה, אבל הדמויות סטנדרטיות, האווירה מעט אפלה אבל לא ממש מייצרת עולם שעניין אותי, ובסוף הקריאה לא נשאר לי ממנו כלום. אז כן, שואה, יחסי ישראל-גרמניה-ארה"ב-בריטניה, אבל זה רחוק מלהספיק לי, וגם מספר מתח אני מצפה לקצת יותר.
…
עזוב אותך מיוגה 