הגעתי לטד צ׳יאנג דרך ניימן, שגם מתמצת טוב את סיפורו – סופר מדע בדיוני שכותב רק סיפורים קצרים, ובקצב של אחד בכמה שנים. ״סיפורי חייך ואחרים״ הוא אסופה של כל סיפוריו שהתפרסמו עד שנת 2003, כשכל אחד מהם שונה לחלוטין מהשני גם בעולם שהוא מתרחש בו, וגם בסגנון הפרוזה. צ׳יאנג נע בעיקר בין עולמות אלטרנטיביים שמזכירים את עולמנו בהרבה אלמנטים, לבין מציאויות שבהן משהו השתנה בעולם כפי שאנחנו מכירים אותו, והשפיע עליו רבות.
אז קודם כל, טד צ׳יאנג בהחלט יודע לספר סיפור – הוא מושך אותי מהמשפט הראשון בכל סיפור, ועד לסופו המעניין. ולא רק סיפור, אלא גם דמויות ורגשות הוא כותב מצויין, מצליח לגרום לי להזדהות עם הדמויות שלו, ולרצות לדעת מה יקרה איתן. ובנוסף לכל אלו, העולמות והסיפורים מצליחים בדרך כלל גם לדון בדילמות שמאוד מתקשרות לעולם המציאותי שלנו (קצת כמו ״מראה שחורה״), מסוג הסיפורים שהמשכתי לחשוב עליהם ולהיזכר בהם גם הרבה זמן לאחר הקריאה.
אז לא לכל הסיפורים בספר התחברתי, אבל כולם היו טובים מאוד.
ומעל כולם בוהק מבחינתי ״סיפור חייך״: נובלה מרהיבה ומבריקה, שמתארת את סיפור של אישה שכל דבר שאגלה יהרוס אותו. והוא מסופר בצורה כל כך מדוייקת שמצליחה להעביר כל כך טוב את עוצמת הרגשות והמופלאות שבעולם, עד שהוא ריגש אותי בצורה בלתי רגילה, ויישאר איתי עוד זמן רב. כלומר, סיפור פשוט פנטסטי.
…