ישמעאל / דניאל קווין

כבר אחרי כמה עמודים, ברור שלא מדובר ברומן רגיל, אלא במסה על גורל היקום, במסווה של אגדה. אדם פוגש גורילה ומשוחח איתה, זאת כל העלילה. למעשה, לאורך כל הספר הגורילה מסבירה את השקפת העולם שלה לאדם, והאדם מקשיב ושואל שאלות, זה הכל. כשמסתכלים על העניינים בצורה הזו, ומוסיפים לכך את העובדה שהשיחה הזו קולחת, כתובה היטב וקריאה מאוד, נשאר להתרכז רק בתוכן. והתוכן הוא חברתי-אקולוגי, ומנסה להסביר (או להטיף) איך האדם הרס את העולם כשנטש את חיי הציידות-לקטות והתקדם לעבר החקלאות וההתפתחות הטכנולוגית. זה מעניין, די מגמתי, אבל מה שמכשיל אותו בסופו של דבר, בעיניי, זה איזשהו זעם על העולם ללא פתרון מוצע לבעיה, וכשהטון הכללי של ההטפה הוא כה קודר ומאיים, זה מרגיש לי כקצת חסר פואנטה. מה שכן היה מעניין, זה להתחיל בקריאת ״ההיסטוריה של המחר״ של נח-הררי (פרטים בקרוב), שבחלקו הראשון דן בדיוק באותם עניינים, אך בצורה הרבה יותר מדוייקת ומועילה. בכל מקרה, ״ישמעאל״, עדיין שווה שעתיים של קריאה זורמת ומעוררת מחשבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s