איש הקובייה / לוק ריינהרט

ברור לי לגמרי איך ״איש הקובייה״ הפך לספר פולחן. לוק הוא פסיכולוג מצליח שחי חיים טובים, אך משהו שם לא מספיק לו, והוא מחליט לנווט את חייו על פי הטלת קוביות משחק, וכל הספר הוא תיאור ההתגלגלות הזו. הסיפור מעניין ורצוף תפניות, אבל בעיקר הרעיון הזה, של לקחת את החיים הרגילים לכאורה ולהפוך אותם על פיהם בהחלטת חיים לא מורכבת במיוחד, והאומץ של לוק בבחירות שלו לאחר כל גלגול של קובייה, מושכים מאוד ומעוררים את הדמיון. אצלי, לפחות, זאת הייתה ההרגשה.

אכן: בני אדם מוכרחים לנסות ולהשתדל ולסלק את המשגה ולפתח בעצמם וצאצאיהם אי-תלות בתחושת האני. על בני אדם להינות ולחוש בנוח עם הזרימה החופשית מתפקיד לתפקיד, ממערכת ערכים אחת לאחרת, מצורת חיים אחת לאחרת. על בני אדם להיות פטורים מסייגים ומגבלות, דפוסים ועקיבויות, על מנת שיהיו חופשיים לחשוב, להרגיש וליצור בדרכים חדשות. יותר מדי זמן מעריצים בני האדם את פרומותיאוס ואת מארס; פרוטותיאוס הוא שצריך להיות לאלוהינו.

רק קצת חבל. אני לא יודע אם להאשים את הכתיבה או את התרגום (שהוא בוודאות בעייתי), אבל הקריאה לא קולחת. צליחה של כל פרק הרגישה בדרך כלל כמאבק בגלל הכתיבה, והספר מרגיש ארוך לעייפה. אשמח לאיזה תרגום חדש, שאולי ישנה את ההרגשה שלי לגביו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s