משום מה, חשבתי שהפילוסופיה של קירקגור תהיה לי יותר רלוונטית. כנראה שנתקלתי בו ובמשנתו במספר מקומות, והוא סקרן אותי. אבל לאחר עיון בספר הזה, שאותו לא הצלחתי לסיים, לא מצאתי יותר מדי רלוונטיות לחיים שלי היום. חלקו הראשון של הספר מהווה הקדמה, ומספר את חייו של קירקגור, מה שהיה דווקא מעניין – הוא בהחלט היה דמות יוצאת דופן, בטח שבתקופתו. אבל המשנה שלו פחות עניינה אותי – הכותרת שלה היא ״אסתטי, אתי, דתי״, כשכל אחד מאלו מייצג חלק מהפילוסופיה. אבל בחלקים עם הכותרת המעניינת, ה״אסתטי״ וה״אתי״, לא מצאתי עקרונות שאקח הלאה, ובלאו הכי עיקר כתביו סובבים סביב נושאי הדת והאמונה, או יותר היעדרה של האמונה.
נו, לפחות קראתי סיפור חיים מעניין.
…
עזוב אותך מיוגה 