ניק הוא קנדי צעיר שנסע ליפן בשנות השישים כדי ללמוד קראטה, ומתאר את הדרך שבה הלך, ואיך התאהב בארץ הזאת, ובקראטה. הוא מספר על קורותיו מתחילת המסע כחגורה לבנה ועד סופו בחגורה שחורה, כשבדרך הוא מתחתן עם אישה יפנית, עובר לגור בכפר, ומספר רבות גם על החיים ביפן עצמה לפני כמה עשרות שנים. זה מעניין, בעיקר כסיפור דרך, ופחות כסיפור על קראטה. דווקא לדרך הקראטה שלו פחות התחברתי, אבל גם ממנה אפשר לאסוף לא מעט תובנות על האמנות הזו. בכל מקרה, הייתי שמח לקרוא את הספר בעברית, הייתי כנראה נהנה ממנו יותר – כמה חבל שכמעט ולא מתרגמים ספרים כאלו בארץ.
…
עזוב אותך מיוגה 