בעקבות הזמן האבוד / מרסל פרוסט

אחרי שנתקלתי ביותר מדי ציטוטים מוצלחים מדי של פרוסט (ובעיקר זה), החלטתי שהגיע הזמן לתת צ׳אנס ל״בעקבות הזמן האבוד״. בקצרה – לא התחברתי כלל, ולא הצלחתי לסיים.
ובמעט יותר פירוט – אני יכול להבין את הקונספט (המהפכני לזמנו, אני מניח), של צלילה אל תוך עולמו הפנימי של המחבר על ידי תשומת לב קיצונית לפרטים, שמתחילים בימי ילדותו ואיני יודע היכן הם נגמרים. אבל במקרה הזה, אני מצאתי את הספר כמתיש (למרות שהוא דווקא קריא למדי), ובעיקר משעמם. אף אחד מסיפורי ילדותו המוקדמת של פרוסט לא נגע בי, ובעיקר, לא מצאתי בכתיבה את אותם רגעי השראה של פרוסט שבהם נתקלתי במקומות שונים. מבחינתי, עוד מקרה של קלאסיקה שאני לא מבין.

מחשבה אחת על “בעקבות הזמן האבוד / מרסל פרוסט

  1. גם לי היה בדיוק אותו הדבר, אני מת על קלאסיקות וקראתי הרבה ספרים ומחזות. הספר הזה ספציפית לא הצלחתי לסיים. לא יודע למה, כנראה מה שאתה כותב נכון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s