כניעה / מישל וולבק

מישל וולבק הוא אחד הסופרים היחידים שאקרא כל ספר שיכתוב – הוא כותב מצויין, יודע להזיז עלילה, ובעיקר גורם לי לחשוב הרבה על החיים. ״כניעה״ לגמרי מספק במובנים האלו. גם פה, הדמות הרגילה של וולבק, זקן מזדקן ונרגן, רק שהפעם מוקד חיציו הפילוסופיים של הסופר הוא האיסלאם הקיצוני, שעתיד לפיו להשתלט על צרפת. הרבה הגיגים על פוליטיקה, וגם לא מעט על מין ועל זיקנה, כמו בכל ספר שלו. לא אחד הכי טובים, אבל בהחלט שווה קריאה, ומעורר מחשבה.

״בימי ראשון בבוקר אף פעם אין תנועה ערה בכבישים המהירים, זה הרגע שבו החברה נושמת, מורידה הילוך, ושחבריה מתמסרים לאשליה הקצרה של קיום אינדיבידואלי.״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s