כמו ״תשליך״ של קיפניס (שותפו של פנגס לכתיבה ב״בלייזר״), גם ״מקום טוב״ הוא ספר מסוגת ה״נסעתי לטייל ועכשיו אספר לכם איך היה״. אז הסיפור הוא לא בדיוק אוטוביוגרפי, אבל ברור למדי שרוב מה שמסופר בו קרה גם למחבר במגוון טיוליו המהנים לאוסטרליה. קיוויתי שזה יזיז לי משהו בפנים, או ידגדג את חיידק הטיולים הרדום, אבל לא, לא ממש. כנראה שצריך להצטייד בחיבה המוקדמת הזו ליבשת הדרומית, חיבה שאין לי באופן אישי.
פנגס כותב טוב – הספר קריא, זורם, והסיפורים הקטנים שלו לא-לא מעניינים. אבל בשורה התחתונה, מצטיירת תמונה של בנאדם קצת מעצבן ואכול סרטים שמספר על זה לכל מי שקורא, ואם יש לו תובנות על העולם, אז אני לא לגמרי מאמין להם. בקיצור, אחלה ספר לקריאה במטוס בדרך לאוסטרליה.
…
״חשבתי שלא נתקלתי בהרבה אנשים שמסרבים לקבל את מרות התפקיד שנכתב להם. וכשכן נתקלתי, ברוב המקרים ייחסתי להם אומץ יוצא דופן או טיפשות עמוקה. אף פעם לא חוכמה. אבל… הבנתי שיש ניצוץ של גאונות בלקלוט את המכניקה ולהחליט שאתה לא בעניין. שאתה לא רץ הכי מהר כי ימשיכו לתזז אותך גם אם תעמוד בזמנים, שאתה מוריד אגרוף לאחראי משמרת כי הבן זונה דורש את זה, שבסרט הזה אתה פשוט לא משתתף.״
…
עזוב אותך מיוגה 