אורסולה לה-גווין היא סופרת מד״ב אוטופיסטית מאוד מוערכת, בעיקר בחוגים מסויימים, ורציתי לבדוק על מה המהומה. ניסיתי את ״המנושל״ והוא הרגיש לי כקשה מדי לקריאה, בעוד ״על הסף״ תפס אותי כבר מההתחלה. סיפור על בחור דחוי שלא מוצא את מקומו בעולם, ומוצא שער מסתורי לעולם מקביל, שבו הוא מרגיש כבנאדם אחר לגמרי. ובחורה, שגם מוצאת את דרכה לעולם הזה, ומה קורה להם, לחוד וביחד. נהניתי מאוד בתחילת הסיפור, כשרוב משקל הסיפור היה בעולם הזה – אבל ככל שהסיפור התקדם ושקע יותר לתוך עולם מקביל ופנטסטי, אז קצת איבדתי את סבלנותי, כנראה שסתם מחוסר עניין. בסופו של דבר, לא התרשמתי מה״אלגוריה״ על העולם הזה, או ממה שהסיפור ניסה להביע. נהניתי מהדמויות, אבל הרקע ששוקע יותר ויותר לתוך פנטזיה השאיר אותי קצת מחוצה לו, מאוכזב.
…