שגיונות ברוקלין / פול אוסטר

את המחמאות שלי על פול אוסטר ועל הקשר שלו לזיכרון הקצר שלי כבר כתבתי כאן. כל הדברים האמורים נכונים גם ל״שגיונות ברוקלין״ המצויין, שקראתי בעבר ולא זכרתי ממנו כלום, ולכן נהניתי ממנו כל כך בקריאה החוזרת. אבל הוא גם ספר אוסטרי קצת שונה, לפחות במהות שלו. הסיפור עוקב אחרי נתן גלאס, סוכן ביטוח בדימוס, ניו-יורקי מזדקן ונרגן שנמצא בנקודת שפל בחייו, ועל הרפתקאותיו. אבל מעבר לדמויות המוצלחות ולעלילה הנהדרת שסוחפת לתוכה (אני באמת לא יודע איך אוסטר עושה את זה כל כך טוב בכל פעם מחדש), מה שנהניתי ממנו בסופו של דבר הוא התהליך. כי על נתן גלאס עובר תהליך מרהיב, שבו החלטה שהוא כנראה מקבל בתחילת הסיפור, להיות בנאדם יותר טוב, באמת משנה לו את החיים. דווקא המקריות, שתמיד מהווה את המרכז בסיפורים של פול אוסטר, מקבלת פה תפקיד משני בעלילה – מה שמניע אותה הן דווקא ההחלטות של הדמות הראשית, שרוצה להיות איש טוב, ועושה את זה באופן משכנע, ועל הדרך משנה גם את העולם שמסביבו. וזה נשאר איתי גם אחרי הקריאה, וזה בהחלט סיפור ששווה לספר אותו.

…