ארוחת בוקר ישראלית / ניצן ויסמן

חמישה סיפורים שאיכשהו הרגישו כמו הגרסה הקצת פחות אין-יור-פייס של אשכול נבו (שכמה מספריו אני אוהב עד מאוד): הורים ובנים, עשירים ועניים, כמו מדגם מייצג של החברה הישראלית, בסיטואציות רגישות ונוגעות. אז מאחורי כל סיפור יש רגש (וגם נסיון לרגש), וכנראה שגם יש מחשבה ומוטיבים וקווים ספרותיים מעניינים. אבל עם כל אלו, עדיין אף אחד מהסיפורים לא באמת ״נכנס״, או ריגש אותי באמת, או אפילו סיפר לי משהו חדש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s