הו, כמה שרציתי לאהוב את הספר הזה. שלושה חברים, שנמאס להם שהמדינה אוכלת אותם, מחליטים לפוצץ את הבנקים המרכזיים בישראל. נשמע כמו התחלה לסיפור שממש הייתי רוצה לקרוא, סיפור שמישהו כתב לפני שאני הספקתי. אבל הבעיה היא שזו לא ההתחלה – אלא העלילה כולה, מההתחלה ועד לסוף הספר. כולו בעצם אקספוזיציה, שמתארת את חייהם של שלושה חברים, ומה גורם להם לקום יום אחד ולעשות את המעשה הזה. אבל זה כה קלישאתי, חסר מעוף, ולא מעורר הזדהות, שאני תוהה איך הצלחתי לסיים את הספר הזה, שלא התקדם לשום מקום.
…
עזוב אותך מיוגה 