אני לא יודע אם זו תחושה של מאמץ יתר שנודפת מהספר הזה, שעוקב אחרי גיבור רע, כזה שלקרוא לו מניאק תהיה מחמאה אדירה ואנדרסטייטמנט. הוא כתוב בצורה קצת מעצבנת, והיה מעניין למדי –
אבל אחרי בערך מאה עמודים ופרק שהכיל סצנת אונס והתעללות מחרידה שמגיעה משום מקום, פשוט החלטתי שמספיק, ושאין לי שום כוונה להמשיך ולקרוא אותו. אני לא רואה שום צורך לסבול בשביל הספר הזה.
…
עזוב אותך מיוגה 