ספר מוזר יחסית של פול אוסטר. שתי עלילות, אחת ריאליסטית ואחת בדיונית, מתכנסות לכדי סיפור אחד. כהרגלו של אוסטר, הוא עוסק ביחסים בין דוריים, בתקווה לגאולה ובאנושיות החמקמקה שקושרת אנשים (זרים או לא) יחד.
…
כששאלו אותי אם אני רוצה שבית-החולים יערוך נתיחה שלאחר המוות, אמרתי שאין צורך. היו רק שתי אפשרויות. או שגופה בגד בה או שלקחה כדורים, ולא רציתי לדעת את התשובה, כי אף אחת משתיהן לא הייתה מספרת את הסיפור האמיתי. בטי מתה מלב שבור. יש אנשים שצוחקים כשהם שומעים את הביטוי הזה, אבל זה מפני שהם לא יודעים דבר על העולם. אנשים מתים מלב שבור. זה קורה כל יום, וזה ימשיך לקרות עד קץ כל הימים.
…
בסופו של דבר, ״איש בחושך״ לא השאיר עליי הרבה רושם, בניגוד לרוב הכתיבה של אוסטר שאני אוהב עד מאוד – אבל זה גם מותר לפעמים.
…
עזוב אותך מיוגה 