אנה פרנק היומן הגרפי / ארי פולמן ודוד פולנסקי

ההמלצות משתפכות, והקריאה המופלאה ב״הנכס״ גרמו לי להגיע לרומן גרפי שני תוך שבוע בערך.
ובכן, האיורים והגרפיקה יפים עד מאוד, אך אני חייב להודות שלא נפלתי. אני זוכר שגם בקריאה הראשונה ב״יומנה של אנה פרנק״, בתור ילד, לא נעים להגיד, אבל לא הבנתי על מה המהומה. כך גם עכשיו. אמנם הויזואליה מהווה המחשה מצויינת ודרמטית לטירוף של התקופה, ולסיפור הספציפי – אבל מעבר לכך, לא התחברתי יותר מדי לסיפור הזה. קורה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s