ואו, איזה כיף. איזה כיף להתיישב בגינה עם ספר, ולקום שעה וחצי אחר כך, כשסיימתי לקרוא אותו. איזה כיף להתרגש, להיות מרותק, להיסחף, לצחוק, להתפעל, מסיפור. איזה איורים מופלאים, איזו שפה גרפית שלמה ומושלמת.
הסיפור הוא על מיקה, צעירה ישראלית, שנוסעת עם סבתה רגינה לפולין, כדי לחפש נכס שהיה שייך למשפחה לפני השואה. לא אהרוס עם אף ספויילר, אבל זה סיפור שנקרא בנשימה אחת, עם תהפוכות וסיפורים צדדיים, עם שואה ומסע וסקס וזרות וחברות ועוד ועוד. ועם המון הומור, ומלא רפרנסים ישראליים אינטילגנטיים.
ואיורים, איזה איורים נפלאים. בתכל׳ס, ממש יכולתי לראות את התנועות של סבתא שלי דרך האיורים של הסבתא מהספר, וזה קטע די מדהים.
כלומר, איזה כיף.
…
עזוב אותך מיוגה 