נוגה / נד באומן

מסיבות אנדרגראונד בלונדון, סצינת סמים הזויה, מרדפים, ארגוני פשע כלל עולמיים, סיפורים על בורמה, והרבה טיפוסים צבעוניים – לכאורה יש פה את כל מה שאני צריך בשביל ספר טוב. ״נוגה״ של נד באומן אכן סוחף במידה, ומעניין במידה, ומשוגע למדי, אבל בסופו של דבר משהו בו חסר.
אני חושב שאלו הן בעיקר הדמויות, או בעיקר הדמות הראשית. ראף הוא צעיר לונדוני מסטול וסקרן, שאיכשהו לא הצלחתי להתחבר אליו. לא לגמרי הבנתי מה הוא עושה ולמה, וגם רוב הזמן הוא הרגיש לי בעיקר טרחני ולא יותר מדי מעניין, ואני כנראה יכול לומר את זה על הספר כולו. העלילות מוצלחות אבל לא היה לי אכפת מהן יותר מדי, וגם שאר הדמויות, אולי מגניבות אבל לא כאלו שבא לי לנהל איתן שיחה. ספר מאוד מגניב, אבל מתאייד לי מהזיכרון די מהר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s