יעקב רז מביא את סיפורם של היאקוזה ביפן של שנות השמונים-תשעים, מנקודת מבטם כמספרים, או מנקודת מבטו כזר שמצליח להתחבב עליהם וללוות אותם מקרוב מאוד.
הרבה סיפורים קטנים על מאפיונרים טוב-לב יותר או פחות, הרפתקאות פשע-לייט, ותיאורים מעניינים של החברה היפנית כולה. אבל הכתיבה עצמה מקוטעת, לא כל-כך זורמת, ולצלוח ספר שלם שכתוב ככה דורשת איזו עלילה מעניינת. היא קיימת איפשהו, אבל כה איטית, ומזוגזגת ולא ברורה, כך שלמרות העניין והרצון הטוב, החלטתי לנטוש אותו לפני סופו. פשוט מתפתל מדי, ולא מספיק מעניין, לטעמי.
…
עזוב אותך מיוגה 