באמת שרציתי לאהוב את הספר הזה – מאלו שממש רציתי לקרוא רק מהתיאור שלהם (ומהכריכה היפה).
מסופר על איזור התחנה המרכזית בתל אביב, בעתיד לא רחוק מדי אך אפל למדי, ובה התחנה מהווה מרכז גלקטי להרבה טיפוסי שוליים, מלאומים שונים ומצורות שונות. כל פרק מסופר מנקודת מבט של דמות אחרת, כשחלק חוזרות שוב, וחלק פחות – בסופו של דבר כדי ליצור איזושהי תמונה של העולם.
הדמויות מוצלחות, והעולם מתואר באופן מעניין, ונחשף חלק חלק, מכניס אותי לתוכו לאט. אבל לצערי משהו שם לא זורם. אולי החוסר היחסי בעלילה, או בדמות מרכזית שתמשוך קדימה – או באופן כללי, איזשהו סיפור שיסחוף קדימה, ולא ישאיר אותי משועמם רוב הזמן, מחכה שמשהו יתחיל לקרות.
…
עזוב אותך מיוגה 