בהמשך לרשימת הקריאה הבודהיסטית שלי, ולרשימת הקריאה של הפסיכולוגיה החיובית – ״ספר האושר״ משלב את שניהם. דגלאס אדאמס, עיתונאי אמריקאי, מלווה שבוע של מפגש (בדראמסלה) בין הדלאי-לאמה לבין הארכיבישופ דזמונד טוטו, מנהיג רוחני דרום-אפריקאי. בדרך אמריקאית מאוד, מתאר אדאמס את המפגש בין השניים, כשהזרקור שלו מופנה בעיקר על הפילוסופיות ודרך החיים של שניהם, על הדומה וגם קצת על השונה. מכיוון שגם הדלאי-לאמה וגם דזמונד טוטו הם כנראה באמת דמויות מרשימות עמוקות וכריזמטיות עד מאוד, זה עובד, ומהנה. ללוות קצת את החיים שלהם, ולשמוע על הפילוסופיה בצורה קצת פשטנית, לעתים זה קצת חוזר על עצמו או מרגיש ניו-אייג׳י.
…
״…חרף העובדה שיש עדיין בעולם עניים רבים שאינם זוכים אפילו לתזונה מספקת, העולם היום – באופן כללי – מפותח מאוד. הבעיה היא שעולמנו ומערכת החינוך שלנו מתמקדים אך ורק בערכים חיצוניים, חומריים. איננו מקדישים די לערכים הפנימיים שלנו. מי שגדל במערכת חינוך כזאת חי חיים חומרניים, ובסופו של דבר החברה כולה נעשית חומרנית. ואולם אין בתרבות הזאת די להתמודד עם בעיות אנושיות. הבעיה האמיתית נמצאת כאן״, אמר הדלאי-לאמה והצביע על ראשו.
…
אבל רוב הזמן זה מעניין ומעורר מחשבה, גם אם לא מדובר בפילוסופיה הארד-קור – זאת עוד דרך להכניס רעיונות מעניינים לראש.
…
עזוב אותך מיוגה 