ג׳זמין היא גיבורה אאוטסיידרית, חצופה, סופר-אינטילגנטית, די לוזרית וגם צ׳ארמרית, מסתובבת במושבה עתידנית על הירח, מנסה לעשות כסף (שאין לה) ולהציל את הכוכב שלה באותו הזמן. רוב הספר זה די כיף – ג׳זמין היא באמת גיבורה מעולה* שמתחשק לשבת איתה לבירה, והעלילה סוחפת כמו ספר מתח טוב, לפחות בחצי הראשון. אבל בחצי השני, הטוויסטים בעלילה מתחילים לשעמם או להתיש, ומה שבאמת מתיש הם תיאורים טכניים מפורטים של כל מה שקורה במושבת החלל. עדיין מהנה לקריאה ברובו, אבל בסופו של דבר הרגשתי שקראתי סוג של ספר טיסה. עם טוויסט וגיבורה מוצלחת*, אבל כזה שלא אזכור ממנו הרבה.
…
* מישהו כתב (איפשהו ברשת) שג׳זמין היא בחורה כמו שגבר חנון היה מדמיין את בחורת חלומותיו. בדיעבד אני מסכים, וגם זה כנראה מה שהציק לי במהלך הקריאה. היא כאילו יותר מדי מגניבה וטובה ואנטי-ממסדית בול במידה, מה שקצת משטיח את הדמות, למרות הפוטנציאל הגדול שלה.
…
עזוב אותך מיוגה 