קלאסיקה שאיכשהו פספסתי. אם להיות כנה – המינגווי מעולם לא היה כוס התה שלי. קראתי עד היום שני ספרים שלו, שהיו טובים אך לא העיפו אותי יותר מדי, ואני יכול להגיד בערך אותו הדבר על ״הזקן והים״. עם זאת, אני לגמרי יכול להבין איך הוא הפך לכזו קלאסיקה.
״הזקן״ הוא דייג מבוגר, וכמעט כל הסיפור הוא על נסיונו לצוד דג עצום מימדים. בפועל זה סיפור על היחסים בין האדם לטבע, על האופי האנושי, על תשוקה ועל ערכיות. ויש בו תיאור עיקש ודי מרהיב של הדמות הראשית ושל המאבק האפי שלו. ועם זאת – לא נקשרתי יותר מדי לדמות, או שאבתי השראה מהסיפור שלו. קורה.
…
עזוב אותך מיוגה 