ארוחת בוקר בטיפני'ס / טרומן קפוטה

ספר יפה. כתיבה מלאת חן ורגישות, ומדוייקת להפליא. נובלה שנהניתי ממנה מאוד, וחיכיתי לחזור ולהמשיך לקרוא, אבל שלא כל כך הבנתי את הפואנטה שלה. וגם סיפורים קצרים טובים ושלמים, כאלו שמצליחים לבנות עולם עשיר ודמויות שמעוררות הזדהות בכמה עמודים ספורים. וגם את הפואנטה שלהם לא כל כך הבנתי. אוקיי, חוץ מסיפור אחד שבעיניי מנצנץ מעל כולם, "זיכרון מחג המולד", על שני חברים טובים ועל הקשר התמים שביניהם, ועל רגישות של ילדים, ועל החיים של המבוגרים.

"וזאת הסיבה שכשאני חוצה את הקמפוס באותו בוקר דצמבר, אני לא מפסיק לסרוק את השמיים. כאילו אני מצפה לראות משהו הדומה לצמד לבבות, זוג עפיפונים אבודים ממהרים השמימה."

בכל אופן. אם אני חושב על השפה נפלאה (ומתורגמת להפליא), על הקצב המושלם של הקריאה, ועל היכולת להעביר כל כך הרבה רגש במינימום מילים ובכל כך הרבה רגישות – מדובר בוירטואוזיות של כתיבה מדוייקת, שעוד לא נתקלתי בשכמותה. איזה יופי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s