קריאה חוזרת בספר של פול אוסטר (אני מאוד אוהב לקרוא ספרים שלו בטיסות, שואב אותי לגמרי), אחרי יותר מעשור, שאחריו כמובן שאיני זוכר כלום.
"מוסיקת המקרה" הוא לחלוטין טרגדיה מודרנית, ספר שזכה כבר למעמד של קלאסיקה, ובצדק. סיפורו של ג'ים הכבאי הפשוט, שחייו מתערבלים במערבולת ששואבת אותו מטה, ובעיקר סיפור ההתמודדות שלו עם המערבולת הזו. אהבתי עד מאוד את ההתמודדות הזו, את השקפת העולם המיוחדת של האנטי-גיבור הכל-אמריקאי הזה. אוסטר כותב פה דמות ראשית מיוחדת, אנושית, ואמינה עד כאב, שבניגוד לספרו הקודם שעליו כתבתי פה, הדמות הזאת נשארה בראשי עוד זמן רב לאחר הקריאה. בנוסף לתמהיל הרגיל של אוסטר שעליו כבר כתבתי, כלומר כתיבה מושחזת וסוחפת וכשרון מופלא לבנות עולם ואווירה, אין לי ספק שאחזור לקרוא את "מוסיקת המקרה" שוב בעתיד.
…
עזוב אותך מיוגה 