להכיר במציאות, לדעת שלווה / יונתן הריסון

תקופה של חקירה אצלי, ועוד ספר על בודהיזם. ספר קצר אך אינטנסיבי, פרקים קצרים על נושאים שונים. בסופו של דבר, מבחינתי זה מקרה של ״תפסת מרובה לא תפסת״: קטעים דחוסים שמנסים לתפוס הרבה אמת במעט מילים, אבל הרגישו לי קצת כמו ניו אייג׳, כמו קיצורי דרך לפילוסופיה הבודהיסטית.
כשאני חושב על זה עכשיו, על ״להרבות טוב בעולם״ כתבתי בדיוק את ההיפך, אז כנראה שגם במקרה של הכתיבה, דרך האמצע היא נכונה – שילוב בין מספיק מילים שיבארו את ההבנה באיטיות, לבין הימנעות מיותר מדי מילים, שמכבידות על הקצב ועל הקשב.
ממשיך בחיפושים.

…