קצת מצחיק להשוות קלאסיקת מדע-בדיוני לפרק של ״מראה שחורה״, אבל בימינו זה כנראה סביר. הספר (הקצר) הזה נכתב לפני יותר ממאה שנה, שזה מרשים בטירוף, כי הוא מתאר עתיד אלטרנטיבי, שבו אנשים נסמכים לחלוטין על הטכנולוגיה, ומאבדים כמעט כל שמץ של מגע אנושי. סיפור אמא ובן, שאולי קצת מתבלבלים בתפקידים הקלאסיים, וזה חלק מהעניין.
…
האנושות, בשאיפתה לנוחות, עברה את הגבול. היא ניצלה יתר על המידה את האוצרות של הטבע. בשקט ובאדישות היא שקעה בניוון, והקידמה קיבלה משמעות של קידמה עבור המכונה.
…
אמנם העולם שהוא מתאר לא בדיוק נראה כמו העולם היום, אבל קונספטואלית, הוא די דומה, מספיק כדי להעביר את המסר, ומספיק כדי לגרום לי לחשוב. בתכל׳ס, כמו פרק טוב של ״מראה שחורה״: לפעמים פשטני או פלקטי מדי, אבל מעניין, סוחף, ומעורר מחשבה.
…
עזוב אותך מיוגה 