נבלות / יורם קניוק

שתי נובלות, ״עיטים״ ו״נבלות״.

הראשונה (״עיטים״) פשוט מתארת חוויות של לוחם במלחמת השחרור, במהלך הקרב עצמו. כמו הזייה, עולם ריאליסטי וסוריאליסטי באותו הזמן, בו האדם כובש את העולם ומחרב את הטבע, אבל גם העיטים ממשיכים לחוג בשמיים ולחכות לגופות שימשיכו ליפול. תיאור באמת מופלא ווירטואוזי, שמצליח להעביר חוויית מלחמה כמו שאף אחד אחר, באף מדיה, לא הצליח לתאר. לא פשוט לקריאה, אבל מתגמל ומיוחד.

הנובלה השנייה (״נבלות״), מספרת את סיפורם של זקני אותה מלחמת השחרור, שחיים בעולם של היום, ומלאי זעם על כל הצעירים שחיים את חייהם היפים כמו אנשים שלא נלחמו אף פעם, כאילו לא הייתה מלחמה מעולם. וכפעולה לסיפוק הזעם, הם מחליטים פשוט לחסל את אותם צעירים – תוך כדי העלאת זכרונות בלתי פוסקת מהימים ההם. ההתחלה משעשעת, גם בגלל הדמויות הצ׳ארמריות וגם בגלל ההומור, אבל באיזשהו שלב הרגשתי שהכל חוזר על עצמו, ולא מתקדם יותר מדי. את הסדרה (שעשו לפני כמה שנים), אגב, מאוד אהבתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s